כל אדם המגיע לקראת גיל פרישה וודאי שמע את המושג קיבוע זכויות במס הכנסה? אך מה משמעות התהליך? האם חייבים לבצע אותו? מדוע הוא לא מתבצע באופן אוטומטי לכל פורש? וכיצד הוא באמת יכול להשפיע דרמטית על הנטו בתלוש הפנסיה.
במאמר הקצר הבא ננסה להסביר בצורה פשוטה כיצד לבצע נכון תהליך של קיבוע זכויות בפרישה ובעיקר כיצד להיזהר מטעויות אשר עשויות לגרום לנזק כספי גבוה מאוד.

האם משלמים מס הכנסה על הפנסיה לאחר גיל פרישה?

התשובה היא כן, תלוש פנסיה דומה במהותו לתלוש שכר רגיל וחלים עליו הוראות מס הכנסה ומדרגות החיוב הקבועות כמובן בהתחשב בנתונים של כל אדם לרבות מצב רפואי מצב משפחתי, נקודות זכות וכו’ .
ברגע שפורש מבקש למשוך את הקצבה מהפוליסה הפנסיונית שלו בסוף התהליך הוא יקבל תלוש חודשי מחברת הביטוח או קרן הפנסיה והמס שינוכה יהיה בהתאם לנתונים בטופס 101 שיידרש למלא (כרטיס עובד ) ולמדרגות המס הקבועות
עד כאן אין שום שינוי בין תלוש פנסיה או תלוש שכר רגיל.

האם ניתן לנצל את הטבות המס באופן מיידי בגיל הפרישה ?

כאן צריך להתייחס למושג חדש ורלוונטי אשר נקרא “גיל הזכאות”- משמעותו היא הגיל בו ניתן בפועל לנצל את הטבות המס, גיל הזכאות הינו גיל פרישה הקבוע בחוק (לגבר/אישה) או הגיל בעת קבלת קצבה ראשונה מקרן הפנסיה – המאוחר מבניהם!  כלומר , לא מספיק שהפורש מתחיל לקבל קצבה מקרן הפנסיה, תנאי נוסף הוא שעבר את גיל הפרישה הקבוע בחוק כדי להתחיל ליהנות מהטבות המס ומכאן שאם עבר את גיל הפרישה אך עדיין לא התחיל למשוך קצבת פנסיה הוא לא יכול ליהנות מהטבות המס על תלוש השכר הרגיל זאת על אף שעבר את גיל הפרישה.

מהן הטבות אשר פורש יכול לנצל בגיל הזכאות?

לכל אזרח ישראלי המגיע לגיל פרישה מגיע סל הטבות אשר נקרא סל הפטרים ו/או תקרת ההון הפטורה אשר משמעותו חישוב כספי של סה”כ עלות כל הפטורים אשר עומדים לרשותו (עליהם נסביר בהמשך) וכיצד ניתן לנצל אותם.
החישוב מתבצע כך – 9,480 ש”ח (נקרא “קצבה מזכה”) זהו נתון המתעדכן ומפורסם מעת לעת  בדומה לדוגמא לשכר הממוצע במשק
גובה הפטור המקסימלי כיום עומד על 57% ויגדל בהדרגה עד 67% בשנים הבאות.
כופלים 9,480 ב -57%  ואת התוצאה ב- 180 (גודל קבוע הנגזר מאקטואריה של מספר הקצבאות החזויות)- התוצאה היא 972,648 ש”ח- וזוהי “תקרת הפטור” המקסימלית לכל אזרח בגיל פרישה.

מה ניתן לעשות עם תקרת הפטור וכיצד ניתן לנצלה להגדלת הנטו בפנסיה?

תקרת הפטור יכולה לשמש לפטור על הקצבה או לפטור על משיכת כסף בסכום חד פעמי (היוון) או שילוב בניהם.
לצורך העניין אם ארצה להשתמש ביתרת ההון רק להוון (למשוך סכום חד פעמי פטור ממס) אוכל למשוך סכום מקסימלי של 972,648 ש”ח פטור ממס מהקופות שברשותי לאחר גיל פרישה. במידה וארצה להשתמש “תקרת ההון הפטורה” לצורך הגדלת הנטו מתלוש קצבת הפנסיה המקסימום הוא 57% כפול קצבה מזכה 9,480 ש”ח – כלומר 5,403 ש”ח (הסכום שאוכל להקטין את הברוטו בתלוש הפנסיה )
כמובן שטעמיו וצרכיו של כל פורש הם שונים לא כולם רוצים סכומים חד פעמיים או שאין מספיק סכומים כאלה למשיכה חד פעמית- ולכן חשוב להתייעץ עם בעל מקצוע ולבצע סימולציות ובדיקות כדאיות כיצד לנצל את הפטור בצורה יעילה.

מה משפיע על תקרת ההון הפטורה בשנים שקדמו לפרישה?

לאחר שהבנו כיצד מחושבת תקרת ההון הפטורה המקסימלית- כדאי לדעת מהם הגורמים אשר פוגעים ומקטינים אותה בשנים שקדמו לגיל הפרישה .
במועד הפרישה נבדקת אחורה תקופה של 32 שנים!- אם במהלכן נמשכו פיצויים פטורים מכל מעסיק בעבר, או מענקים פטורים שהתקבלו בפרישה הם פוגעים בצורה  משמעותית ביתרת ההון הפטורה- עד כדי כך שכל 1 שקל אשר נמשך כפיצויים פטורים בשנים שקדמו לפרישה מוכפל ב 1.35 בפגיעה שלו ביתרת ההון הפטורה- זוהי פגיעה משמעותית, ולכן מדגישים כמה לא כדאי למשוך פיצויים במעבר בין מעסיקים מעבר לפגיעה בסכום העומד לפנסיה.

מהו תהליך “קיבוע זכויות” בפרישה?

תהליך קיבוע זכויות מתבצע מול פקיד השומה במס הכנסה, בתהליך הפורש מקבע את זכויותיו ובוחר כיצד לחלק את הפטורים שלו בין הון (משיכה חד פעמית ) לפטור על הקצבה  כלומר כמה הוא רוצה לנצל לטובת כל אחד .
במסגרת התהליך הפורש צריך להתייחס גם כיצד הוא רוצה לנצל את הגידול העתידי בפטור בשנים הבאות האם רוצה להפנות זאת לטובת הון (זה נקרא “שריון הון”)  או להגדיל את הפטור על הקצבה בעתיד ככל שיגדל הפטור- ניתן גם לבחור שילוב בין השניים באחוזים.

אילו טפסים נדרשים לצורך ביצוע “קיבוע זכויות”?

כאשר מגיעים לפקיד שומה יש להצטייד בתלושי הקצבה מקרן הפנסיה – בתלוש משכורת אם ממשיכים לעבוד (פרישה מדומה)  ו/או בטופס 161 אם מדובר בפרישה מוחלטת
באותו מעמד נדרש למלא טופס קיבוע זכויות הנקרא טופס 161 ד במסגרתו נמלא את העדפותינו כיצד לנצל את תקרת ההון הפטורה ואת ההגדלה הצפויה כפי שהסברנו לעיל.

לקבלת הצעה לליווי בפרישה וקיבוע זכויות – השאר פרטיך!

מדוע “קיבוע זכויות” לא מתבצע באופן אוטומטי ע”י מס הכנסה?

למי שהגיע עד כאן ברור כי , פקיד שומה במס הכנסה לא יכול לקבל החלטות בשביל הפורש כיצד לנצל את תקרת ההון הפטורה שלו במיוחד שלהחלטות הללו יש השלכה על כל חייו של הפורש ולכל אחד כמובן טעמים וצרכים אחרים- לכן התהליך חייב להתבצע וגם אם נעשה באיחור ניתן להחיל אותו רטרו ממועד “גיל הזכאות”.

האם ניתן להתחרט אחרי ביצוע “קיבוע זכויות”?

קיבוע זכויות כשמו כן הוא מקבע את הזכאות לשנים הבאות בחייו של הפורש- יחד עם זאת אם הפורש מעוניין לבצע תיקון יש לו עד 90 יום בלבד לחזור בו מקיבוע הזכויות שביצע ולבצע קיבוע זכויות חדש, פקודת מס הכנסה מתייחסת למקרים בהם רוצה לחזור מהחלטה של הון לקצבה ובמקרה זה אינה מגבילה בזמן – להיפך כאמור להפוך חזרה מקצבה להון ניתן להתחרט תוך תקופה קצובה של 90 יום- לכן כדאי לשים לב ולהיעזר בתהליך באיש מקצוע- המשמעויות הכלכליות עשויות להיות אדירות!

למה צריך לשים לב ב”קיבוע זכויות” וממה להיזהר?

לפני הבקשה לניצול תקרת ההון לצורך היוון (משיכה חד פעמית) יש לוודא שקיימת קודם כל קצבה מינימלית של 5,183 ש”ח נכון ל- 2025  ללא הוכחת קצבה מינמלית לא ניתן לקבל פטור על כספים שרוצים להוון לכן במקרה כזה מדובר על “בזבוז” הטבת מס שיכלה להיות מנוצלת לקצבה גבוה יותר – גם כאן נמליץ להיעזר בבעל מקצוע לפני מילוי הטפסים וקיבוע הזכויות.

קבלת קצבה מקרן פנסיה והמשך עבודה (פרישה מדומה).

הסברנו כי אדם אשר עבר את גיל הפרישה הקבוע בחוק ומושך קצבה מקרן הפנסיה הגיע ל”גיל הזכאות” לעניין אפשרות לניצול הטבות המס, בחלק מהמקרים אותו אדם ממשיך לעבוד ומקבל בנוסף לתלוש הקצבה תלוש משכורת- לסוג פרישה כזה קוראים “פרישה מדומה” להבדיל “מפרישה מוחלטת”.

מה המשמעות של “פרישה מדומה” בקיבוע זכויות?

כאשר פורש שעדיין עובד מבקש לנצל את הטבות המס במסגרת קיבוע זכויות – עליו להתייחס למשך הזמן שבכוונתו להמשיך ולעבוד, לשכר מהקצבה לאחר שיסיים לעבוד ולשכר משני המקורות (קצבה/ ומשכורת) ההחלטה אמורה להביא לאופטימיזציה בהטבות המס שניתן לנצל ומנגד לדאוג שלא ילכו הטבות מס “לאיבוד” כתוצאה מתכנון שגוי – זהו אחד המקים המורכבים בתכנון הפרישה וגם כאן מומלץ מאוד להיעזר באיש מקצוע.